החלטה בדבר הגשת תביעה יצוגית נ' בנקים וקופות גמל בעניין עיקול כספים ע"י הוצל"פ

א.         מהות העתירה

זו עתירה למחוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף (בש"א 13624/06, להלן: " הבקשה").

ב.         עובדות רלבנטיות

המשיבים הינם זוכים בתיקי הוצאה לפועל שונים.

כל אחד מהם פנה, כדי לגבות את חובו הכספי, ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה למתן שירות כנגד בנקים וחברות ביטוח.

השירות שנדרש הוא ביצוע עיקול כספים אצל בנקים וחברות ביטוח כנגד חייבים; וכן מסירת מידע ע"י הבנקים וחברות הביטוח בנוגע לכספים הנמצאים אצלם.

על-פי המפורט בבקשה, הליכי העיקול נעשים כיום באמצעות המדיה האלקטרונית, זאת במסגרת "מהפיכת המחשוב" שהנהיגה הנהלת בתי המשפט, ואשר באה לידי ביטוי גם במערכת ההוצאה לפועל, המאפשרת, בין היתר, הטלת עיקולים וקבלת תשובות בדרך המדיה הממוחשבת.

לטענת המשיבים, מחשוב ההליכים והמעבר למדיה האלקטרונית הביא לגידול ממשי בנקיטת הליך הטלת עיקולים בגין נכסי החייב המצויים בידי צדדים שלישיים, ובמיוחד בידי תאגידים בנקאיים, חברות הביטוח וקופות הגמל.

הפרוצדורה להליך הטלת עיקולים על זכויות החייב המוחזקות, בין היתר, בידי הצדדים השלישיים הללו, מתבצעת באמצעות משלוח בקשת עיקול ע"י הזוכה אל לשכת ההוצאה לפועל המעבירה את הבקשה לצדדים השלישיים, וקבלת תשובות מהם בגין נכסי החייב המוחזקים על ידם, - הכל בדרך המדיה האלקטרונית.

יצוין עוד, שבהתאם לתיקון לחוק ההוצאה לפועל (סעיף 49א'), הונהג תשלום לאותם צדדים שלישיים, בגין כל בקשה להטלת עיקולים במדיה האלקטרונית.

בהתאם לכך, המשיבים (עפ"י המפורט בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית) נדרשו לשלם בגין כל בקשה לעיקול תשלום בגובה של 9 ש"ח לתקופה מסוימת, והחל מיום 1.1.04  סכום של 7 ש"ח.

לטענתם, המבקשים לא מסרו תשובות מפורטות וממשיות דרך המדיה האלקטרונית, חלק מהתשובות ניתן באיחור ניכר, חלק ניתן ללא פירוט עפ"י דרישות הדין, בחלק אחר של המקרים לא ניתנו כלל תשובות, דבר המנוגד לדין. יש תשובות "בג'יבריש" (סעיף 15 (ח) לבקשה) וכשהתבקשה הבהרה, נדרשו המשיבים לשלם 4 ש"ח נוספים מעבר לבקשת העיקול.

בסעיף 15 (טז) מציינים המשיבים כי המבקשים 2 ו - 3 (המבקש 28 כאן), סרבו להעביר כספים מעוקלים, בטענה שלהם זכויות בכספים, וזאת בניגוד לתשובתם כפי שנתקבלה במדיה האלקטרונית לפיה הוטל עיקול לטובת המשיב מס. 2 על כספים אלה בדיוק.

המשיבים טוענים כי גביית התשלום נעשתה ע"י המבקשים בניגוד להוראות הדין ותוך הפרתן; וכן כי התשלום נגבה תוך הטעיית המשיבים שניתן לעשות שימוש מושכל ויעיל במדיה; כן הן טוענים כי העיכוב שנגרם בהליכי ההוצל"פ כתוצאה מתשובות לא נכונות ושלא כדין גרם להם נזקים.

הם עותרים לכן להשבת כספם בגין שירותים שלא זכו לקבל, בניגוד למצגים שהוצגו בפניהם טרם התקשרותם לקבלת שירותים במדיה האלקטרונית.

נתבעה גם המדינה.

ב"כ המדינה ציינה לגופו של עניין כי בתאריך 30.10.2006 הופסקה הגביה.

התובענה עצמה הוגשה ביום 24.7.2006, ומכיוון שההפסקה היתה במסגרת 90 הימים הקבועה בחוק, -התבקש בית המשפט שלא לאשר את התובענה הייצוגית;

ב"כ המדינה הפנתה את תשומת הלב, בין היתר, כי הסמכות לדון בתביעה כלפיה מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

לאור הפסקת הגביה, חזרו בהם המשיבים (המבקשים המקוריים לאישור התובענה כתובענה ייצוגית) משאר עילות התביעה אותן ייחסו למדינה.